הדקות הראשונות של מפגש קבוצתי קובעות הרבה יותר ממצב הרוח בחדר. הן מלמדות את המשתתפים האם מותר להם לדבר, עד כמה מצפים מהם להיחשף, מהו קצב העבודה, ואיך המנחה מחזיק את הקבוצה. לכן חמישה משחקי היכרות לקבוצות אינם רק דרך נחמדה לשבור את הקרח. הם כלים מקצועיים ליצירת ביטחון, נוכחות ושיתוף פעולה.
משחק היכרות טוב אינו בהכרח המשחק המצחיק ביותר או הפעיל ביותר. הוא צריך לשרת את מטרת המפגש ואת מצב הקבוצה. בקבוצה חדשה לגמרי נרצה להפחית אי-ודאות. בקבוצה שכבר נפגשה בעבר, אפשר להשתמש בהיכרות כדי לחבר את המשתתפים לנושא. ובקבוצה טיפולית, מקצועית או רגישה במיוחד, חשוב להציע בחירה ולא לדרוש חשיפה מוקדמת.
לפני שבוחרים פעילות, בדקו שלושה דברים: כמה זמן באמת עומד לרשותכם, מה רמת ההיכרות הקיימת, ומה אתם צריכים שיקרה מיד לאחר המשחק. אם אחריו מתחילה עבודה בזוגות, בחרו משחק שיוצר חיבור בין אנשים. אם אתם עומדים ללמד נושא מורכב, בחרו פעילות שממקדת ומכניסה את הקבוצה לחשיבה.
חמישה משחקי היכרות לקבוצות שאפשר להפעיל מיד
1. שם, תנועה וחזרה קבוצתית
זהו משחק קצר שמתאים במיוחד לפתיחת סדנה, שיעור, הכשרה או מפגש שבו חשוב ליצור אנרגיה ולזכור שמות. כל משתתף אומר את שמו ומוסיף תנועה קטנה ופשוטה, כמו מחיאת כף, הנפת יד או צורת גוף. הקבוצה חוזרת יחד על השם ועל התנועה לפני שהאדם הבא מציג את עצמו.
כמנחים, הדגימו קודם בעצמכם. ההדגמה נותנת רשות להשתתף ומבהירה שאין צורך להיות יצירתיים במיוחד. אמרו מראש שהתנועה יכולה להיות קטנה, ושכל אחד בוחר מה נוח לו. הנחיה זו חשובה כי לא כל משתתף ירצה לעמוד במרכז או לבצע תנועה בולטת.
היתרון של הפעילות הוא שהיא מפזרת את תשומת הלב על פני כל הקבוצה: כל אדם מקבל רגע של נראות, והקבוצה מתרגלת כבר בהתחלה להגיב זה לזה. החיסרון הוא שהיא פחות מתאימה לקבוצה שחוששת מחשיפה, לקבוצה מקוונת גדולה או למפגש בעל אופי פורמלי מאוד. במקרים כאלה אפשר להחליף תנועה במילה אחת שמתארת כיצד הגיעו למפגש.
אל תמהרו הלאה מיד. אחרי הסבב, אפשר לומר: כבר עכשיו שמנו לב לשמות ולנוכחות של כל מי שנמצא כאן. זו תהיה גם דרך העבודה שלנו בהמשך – כל אחד מביא את עצמו, והקבוצה מקשיבה.
2. קו הבחירה בחדר
בפעילות הזאת המשתתפים ממקמים את עצמם על רצף דמיוני לפי שאלה אחת. למשל: עד כמה אתם מכירים את נושא המפגש? כמה אנרגיה יש לכם כרגע? עד כמה אתם אוהבים לעבוד בקבוצות? צד אחד של החדר מייצג מעט, והצד האחר מייצג הרבה.
לאחר ההתמקמות, בקשו משניים או שלושה משתתפים ממקומות שונים על הקו לומר משפט קצר על הבחירה שלהם. אין צורך שכל אדם יסביר. המטרה אינה לאסוף נתונים מלאים, אלא לאפשר לקבוצה לראות את המגוון שנמצא בחדר.
הפעילות מתאימה כאשר יש מרחב פיזי וכאשר רוצים לקבל תמונת מצב מהירה. היא יעילה במיוחד בתחילת השתלמות לצוות, כי היא מאפשרת למנחה להתאים את השפה והקצב לרמת הניסיון בפועל. אם רוב הקבוצה עומד בצד של מעט ניסיון, למשל, תוכלו לתת יותר דוגמאות בסיסיות ולבנות הדרגתיות.
כדאי לבחור שאלות שלא מדרגות אנשים ולא מביכות אותם. שאלה כמו עד כמה אתם טובים בהנחיה עלולה להפעיל השוואה והתגוננות. עדיף לשאול על ניסיון, ציפייה או צורך. בקבוצה מקוונת אפשר ליצור את אותו רצף באמצעות צ'אט: בקשו מכל משתתף לכתוב מספר בין 1 ל-5, ואז הזמינו כמה קולות שונים להרחיב.
3. שלושה משפטים, אחד משמעותי עכשיו
בקשו מכל משתתף להשלים שלושה משפטים קצרים: אני מגיע או מגיעה היום עם…, משהו שאני מביא או מביאה לקבוצה הוא…, ודבר שהייתי רוצה לקבל מהמפגש הוא…. אפשר לתת שתי דקות לכתיבה אישית, ואז לחלק לזוגות או לשלישיות לשיתוף.
הכוח של המשחק נמצא במבנה. המשתתפים אינם נדרשים לספר סיפור חיים, אבל הם כן מקבלים דרך ברורה להציג את עצמם מעבר לשם ולתפקיד. הכתיבה לפני הדיבור גם עוזרת לאנשים שזקוקים לזמן עיבוד, ומונעת מצב שבו רק המשתתפים המהירים והקולניים מגדירים את האווירה.
לאחר השיתוף בקבוצות הקטנות, אספו במליאה רק שאלה אחת: מה אתם מזהים שיש בקבוצה הזאת? ייתכן שתשמעו רצון ללמוד, עומס, סקרנות או צורך בכלים מעשיים. כתבו כמה מילים שעלו על לוח או שקף, והתייחסו אליהן בהמשך המפגש. כך המשתתפים מבינים שההיכרות לא הייתה תרגיל נפרד, אלא מידע שמשפיע על העבודה.
במסגרת טיפולית או בקבוצה שנפגשת לראשונה סביב נושא רגיש, אפשר לרכך את הניסוח: במקום מה אני מגיע עם, שאלו מה יעזור לי להרגיש בנוח במפגש. זהו שינוי קטן שמגדיל תחושת בחירה ובטחון.
4. חפץ שמספר משהו מקצועי
בקשו מהמשתתפים לבחור חפץ שנמצא אצלם כרגע – בתיק, על השולחן, בכיס או בסביבה הביתית במפגש מקוון – ולשתף במשפט או שניים כיצד הוא קשור לאופן שבו הם עובדים, לומדים או מובילים אנשים. עט יכול לייצג דיוק, בקבוק מים יכול להזכיר דאגה לצרכים בסיסיים, ומפתח יכול לבטא סקרנות ופתיחת אפשרויות.
המשחק הזה עובד היטב עם אנשי מקצוע, צוותים ומנחים, משום שהוא מאפשר היכרות אישית בלי לגלוש מיד לפרטים אינטימיים. החפץ נותן נקודת מוצא חיצונית, ולכן מפחית את תחושת החשיפה. הוא גם מתאים במיוחד למפגש מקוון, שבו אפשר לבקש מכל אדם להרים את החפץ למצלמה.
הסיכון הוא שהפעילות תתארך. אם יש 20 משתתפים וכל אחד מדבר שתי דקות, הפתיחה כבר תופסת חלק גדול מהמפגש. קבעו מסגרת ברורה: עד 30 שניות לאדם, או שיתוף בשלישיות ולאחריו בחירה של שני חפצים שיצגו את הקבוצה במליאה.
כאן תפקיד המנחה הוא לשמור על הקצב בלי לקטוע באופן חד. אפשר לומר: אני עוצר כאן כדי שנשמור מקום לכולם, ואני לוקח איתי את המילה דיוק להמשך העבודה. כך אתם גם מכבדים את הדובר וגם מחזיקים את הזמן הקבוצתי.
5. רשת הציפיות והתרומות
הפעילות האחרונה מתאימה כאשר הקבוצה עומדת לעבוד יחד לאורך כמה מפגשים, או כאשר שיתוף הפעולה בין המשתתפים הוא חלק מהמטרה. כל משתתף משלים בעל פה שני משפטים: דבר אחד שאני יכול או יכולה לתרום לקבוצה הוא…, ודבר אחד שאני מקווה לקבל מהקבוצה הוא…. אפשר לעבוד במעגל, בזוגות ולאחר מכן במליאה, או על פתקים אנונימיים.
התרגיל יוצר מעבר חשוב מהיכרות אישית לאחריות משותפת. במקום שהקבוצה תישאר אוסף של אנשים שמחכים לקבל מהמנחה, מתחילה להיווצר הבנה שלכל אדם יש משאב, ניסיון או נקודת מבט שיכולים לשרת אחרים.
כדאי להקשיב לדפוסים שחוזרים: אם רבים מבקשים מרחב בטוח, אפשר לנסח יחד הסכמה על הקשבה ואי-שיפוטיות. אם משתתפים מציעים ידע, ניסיון או יצירתיות, אפשר להזכיר בהמשך שהמשאבים האלה כבר נמצאים בחדר. אל תבטיחו שכל ציפייה תתממש. עדיף לומר מה תוכלו לנסות לאפשר, ומה אינו נמצא במסגרת המפגש.
איך לבחור נכון ולא רק להפעיל פעילות
משחק היכרות מצליח כאשר הוא מקבל הנחיה מדויקת, זמן מוגדר ועיבוד קצר. בלי עיבוד, המשתתפים עלולים לחוות אותו כהפעלה מקרית. לא צריך לנתח כל משחק לעומק, אבל כן חשוב לחבר אותו למטרה: הכרנו שמות כדי שנוכל לפנות זה לזה; ראינו את המגוון בחדר כדי להתאים את העבודה; שמענו צרכים כדי לבנות הסכמות.
שימו לב גם לאנרגיה. אם הקבוצה נכנסה אחרי יום עבודה עמוס, פעילות תנועתית קצרה יכולה להחזיר נוכחות. אם המשתתפים כבר מוצפים או זהירים, כתיבה ושיתוף בזוגות יהיו בחירה טובה יותר. אין פעילות אחת שמתאימה לכולם, והמקצועיות אינה נמדדת בכמות המשחקים שאתם מכירים, אלא ביכולת לבחור את המשחק הנכון לרגע הנכון.
במפגש הבא שאתם מובילים, בחרו פעילות אחת בלבד, הגדירו מה אתם רוצים שתשיג, והכינו מראש את משפט הפתיחה ואת משפט הסגירה שלה. לפעמים זה כל ההבדל בין פתיחה נעימה לבין התחלה שמכינה את הקבוצה באמת לעבודה משותפת.



