דילוג לתוכן הראשי
שלומי סינגר

מהי סמכות מנחה ואיך משתמשים בה נכון בקבוצה

מהי סמכות מנחה? כלים מעשיים לבניית נוכחות שמחזיקה קבוצה, מציבה גבולות ברורים ומאפשרת שיח בטוח, השתתפות פעילה ולמידה גם ברגעי התנגדות ובחוסר ודאות בקבוצה.

שלומי סינגר6 דקות קריאה

כשמשתתף קוטע שוב ושוב, כשהשיח מתפזר, או כשנוצר שקט כבד מול שאלה חשובה, המנחה נדרש להחליט בזמן אמת: להתערב, להמתין או לשנות כיוון. כאן נכנסת לתמונה השאלה מהי סמכות מנחה. זו אינה סמכות של תפקיד בלבד, קול חזק או יכולת לגרום לאנשים לציית. זוהי היכולת להחזיק את המסגרת, את המטרה ואת האנשים שבתוכה באופן ברור, אנושי ומקדם.

סמכות מנחה טובה מאפשרת לקבוצה להרגיש שיש מי שמוביל את הדרך, בלי לבטל את הקולות השונים בחדר. היא נותנת למשתתפים ביטחון להשתתף, לשאול, להתנגד ואפילו לטעות. למנחה היא נותנת בסיס לפעול גם כשהמצב אינו כתוב בתוכנית.

מהי סמכות מנחה בפועל?

סמכות מנחה היא ההכרה של הקבוצה בכך שלמנחה יש אחריות לגיטימית להוביל את התהליך. האחריות הזו כוללת שמירה על זמן, מיקוד במטרה, חלוקת מקום בין משתתפים, הצבת גבולות והתערבות בדינמיקות שפוגעות בלמידה או בביטחון.

המילה החשובה כאן היא אחריות. סמכות אינה אומרת שהמנחה יודע תמיד יותר מכל משתתף, ובוודאי לא שהוא חייב לתת תשובה לכל שאלה. מנחה יכול לומר: "אני לא בטוח שיש לי תשובה מדויקת כרגע, אבל בואו נבדוק מה אנחנו כן יודעים ומה יעזור לנו להתקדם." אמירה כזו אינה מחלישה את הסמכות. לעיתים היא דווקא מחזקת אותה, משום שהיא מבטאת יציבות, יושרה וכיוון.

בקבוצה טיפולית, לדוגמה, הסמכות יכולה להתבטא בשמירה קפדנית על סודיות, על כללי שיח ועל הגנה מפני פגיעה. בסדנת מנהלים היא עשויה להתבטא בהחזרת דיון ארוך מדי לשאלת העבודה. בכיתה היא יכולה להופיע כשהמורה עוצר הערות ביניים ומזמין תלמידים שטרם נשמעו. העיקרון דומה, אבל הפעולה המדויקת תלויה במטרה, באוכלוסייה ובמסגרת.

סמכות אינה כוחנות ואינה "חברותיות"

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שיש רק שתי אפשרויות: להיות נוקשים ושולטים, או להיות נעימים, זורמים ולא מתערבים. בפועל, שתי הקצוות מקשים על הקבוצה.

מנחה כוחני עשוי להכתיב תשובות, לעצור התנגדות מהר מדי או להשתמש בכללים כדי להגן על עצמו. המשתתפים אולי ישתקו, אבל הם לא בהכרח יהיו מחוברים לתהליך. לעומת זאת, מנחה שנמנע מכל גבול בשם הפתיחות עלול למצוא את עצמו עם שני משתתפים שמנהלים את השיחה, בעוד אחרים מתנתקים.

סמכות מיטיבה נמצאת בין הקצוות. היא מכבדת את האוטונומיה של המשתתפים, ובו בזמן אינה מוותרת על ההובלה. אפשר לשמוע התנגדות בלי לאפשר לה להשתלט על כל המפגש. אפשר לתת מקום לחוויה אישית בלי לאבד את הנושא. אפשר להיות חמים ונגישים בלי להפוך לעוד משתתף בקבוצה.

ניסוח פשוט שמבטא את האיזון הזה הוא: "אני רוצה לתת מקום למה שהעלית, כי הוא חשוב. כדי שנשמור גם על הזמן ועל שאר הקולות, נקדיש לזה עוד שתי דקות ואז נחזור לשאלה שלשמה התכנסנו." יש כאן הקשבה, החלטה וגבול – שלושה מרכיבים של סמכות מנחה.

מאיפה נבנית הסמכות של מנחה?

סמכות אינה נולדת רק מהסמכה מקצועית או מהגדרת התפקיד. אלה נותנים בסיס, אך הקבוצה בודקת את הסמכות לאורך המפגש דרך פעולות קטנות ועקביות.

בהירות של מסגרת וציפיות

התחלה טובה יוצרת סמכות עוד לפני שעולה הקושי הראשון. כשהמנחה מבהיר מה מטרת המפגש, כמה זמן עומד לרשות הקבוצה, איך עובדים ומה נדרש מכל משתתף, הוא מצמצם עמימות. אין צורך בנאום ארוך. גם שתי דקות של מסגור מדויק יכולות לשנות את איכות ההשתתפות.

כדאי להסביר לא רק את הכלל אלא גם את ההיגיון שלו. במקום לומר "לא מדברים אחד על השני", אפשר לומר: "כדי שנוכל לחשוב ולא רק להגיב, נדבר אחד בכל פעם ונשאיר רגע לפני שעונים." המשתתפים נוטים לשתף פעולה יותר כשהכלל נתפס כמשרת את הקבוצה ולא כמגבלה שרירותית.

עקביות בין מילים למעשים

אם המנחה מבקש לקצר ואז נותן לאותו אדם לדבר עשר דקות נוספות, המסר נחלש. אם הוא מדגיש שוויון השתתפות אך פונה שוב ושוב רק לאותם אנשים, הקבוצה מזהה את הפער. אין צורך בשלמות, אך נדרשת עקביות מספקת.

כאשר מתפספס רגע, אפשר לתקן אותו בגלוי: "שמתי לב שנתתי לדיון הזה להימשך יותר ממה שתכננתי. אני עוצר כאן כדי שנפנה מקום גם לתרגול ולשאר המשתתפים." תיקון כזה מדגים אחריות במקום התגוננות.

נוכחות רגועה תחת לחץ

קבוצה בוחנת את המנחה במיוחד ברגעי אי-נוחות: התנגדות גלויה, ויכוח, ציניות, בכי או שתיקה ממושכת. סמכות אינה מחייבת תגובה מיידית לכל דבר. לפעמים הפעולה הנכונה היא לקחת נשימה, לתת שם למה שקורה ולבחור צעד.

למשל: "אני שומע שיש כאן שתי עמדות חזקות, והקצב נהיה מהיר. נעצור רגע. כל צד ינסח במשפט אחד מה חשוב לו, ואז נבדוק מה השאלה המשותפת שלנו." המנחה לא מתעלם מהמתח, אבל גם לא נסחף לתוכו.

שלושה רגעים שבהם צריך להפעיל סמכות מנחה

לא כל הפרעה מחייבת אותה תגובה. הפעלת סמכות טובה מתחילה באבחנה: מה באמת קורה כאן, ומה הקבוצה צריכה עכשיו?

כשאדם אחד תופס הרבה מקום. לפני שמתערבים, בדקו אם מדובר בהתלהבות מועילה, צורך שלא קיבל מקום או דפוס שפוגע בהשתתפות האחרים. אפשר לומר: "אני עוצר אותך רגע, לא כי הנקודה לא חשובה, אלא כי אני רוצה לשמוע עוד קולות לפני שנעמיק." כך הגבול מופנה לניהול המרחב, לא לביקורת על האדם.

כשיש התנגדות לתרגיל או לתוכן. התנגדות אינה בהכרח בעיה. היא עשויה להצביע על חוסר בהירות, על פער בין הצורך של המשתתפים למטרה שהוגדרה, או על חשש מחשיפה. במקום להתווכח, שאלו: "מה בתרגיל הזה לא עובד עבורכם כרגע?" לאחר ההקשבה, החליטו האם להתאים, להסביר את הבחירה או להמשיך למרות אי-הסכמה. לא כל התנגדות צריכה לשנות את התוכנית, אבל כל התנגדות ראויה להתייחסות.

כשמתרחשת פגיעה בין משתתפים. כאן נדרשת התערבות ברורה ומהירה יותר. אין צורך לקבוע מי צודק לפני שמציבים גבול. אפשר לומר: "אני עוצר כאן. אפשר להביע ביקורת, אבל לא בדרך שמקטינה אדם אחר. נחזור למה שאתם חלוקים עליו וננסה לנסח אותו באופן שאפשר לעבוד איתו." הגבול מגן על הקבוצה ומאפשר לשיח להימשך.

משפטים שימושיים שלא נשמעים נוקשים

היכולת להשתמש בסמכות תלויה גם בשפה. משפט קצר, ענייני ומכבד יעיל יותר מהסבר מתנצל ארוך. הנה כמה ניסוחים שאפשר להתאים למצב:

  • "אני מחזיר אותנו למטרה שהגדרנו בתחילת המפגש."
  • "נעצור כאן כדי לאפשר לעוד אנשים להיכנס לשיחה."
  • "אני שומע את ההסתייגות, ובשלב הזה אבחר שננסה את התרגיל לפני שנחליט עליו."
  • "זה נושא משמעותי, והוא דורש זמן שלא נשאר לנו היום. נרשום אותו להמשך."
  • "אני מבקש שנדבר על ההתנהגות או על הרעיון, ולא נגד האדם."

המפתח הוא לומר את המשפט ואז לשתוק. מנחים רבים מחלישים גבול נכון כשהם ממשיכים להצדיק אותו. אחרי ניסוח בהיר, אפשר לעבור לפעולה: לפנות למשתתף נוסף, להציג שאלה, לחלק לתרגול או לסכם את מה שנאמר.

כשמרגישים שהסמכות נשחקת

יש מפגשים שבהם המסגרת מתחילה להתרופף: איחורים חוזרים, שיחות צד, משתתפים שמערערים על כל הנחיה או תחושה שהקבוצה מנהלת את המנחה. הפיתוי הוא להדק מיד את השליטה, אבל קודם כדאי לבדוק מה השתנה.

ייתכן שההנחיות לא היו ברורות, שהמשימה אינה מותאמת לרמת הקבוצה, שהאנרגיה נמוכה בגלל עומס, או שנוצרה תחרות על תשומת לב. במקרים אחרים נדרש פשוט גבול שלא נאמר עד כה. אפשר לעצור ולנסח מחדש את ההסכם: "אני רואה שקשה לנו להישאר עם משימה אחת. כדי שהמפגש יהיה מועיל, נעבוד בעשר הדקות הקרובות בלי טלפונים ובלי שיחות צד, ואז נעצור לבדוק מה קיבלנו מזה."

הסמכות מתחזקת לא מהקשחה אוטומטית אלא מבחירה מדויקת. ככל שהמנחה מבין את מטרת ההתערבות שלו, כך הוא פחות צריך להוכיח שהוא המוביל.

במפגש הבא, בחרו רגע אחד שבו אתם נוטים לוותר על הובלה – בקשת קיצור, עצירת ויכוח או החזרת דיון למטרה – ונסחו מראש משפט אחד שתוכלו לומר. סמכות מנחה נבנית בדיוק כך: בהחלטות קטנות, עקביות ומכבדות, שמאפשרות לקבוצה לעשות את העבודה שלשמה התכנסה.

למנחי קבוצות

רוצה לחשוב יחד על הקבוצה שלך?

אפשר ללמוד בקצב שלך בקורס הדיגיטלי, או לקבוע פגישת הדרכה אישית ולעבוד על מה שקורה אצלך בקבוצה.

לכל הפוסטים

6 דקות קריאה

מה תפקיד המנחה בקבוצה ואיך עושים אותו נכון?

מה תפקיד המנחה בקבוצה? מדריך מעשי לניהול השתתפות, גבולות, אנרגיה ולמידה, עם כלים פשוטים לקבלת החלטות בזמן אמת במפגשים מאתגרים, מגוונים ורגישים במיוחד.

6 דקות קריאה

אילו מיומנויות נדרשות למנחה כדי להוביל קבוצה?

אילו מיומנויות נדרשות למנחה כדי להוביל קבוצה בביטחון? מדריך מעשי להקשבה, ניהול דינמיקה, קבלת החלטות ויצירת למידה פעילה בזמן אמת ובבניית השתתפות משמעותית.

6 דקות קריאה

הנחיית קבוצות: איך להוביל קבוצה נכון

הנחיית קבוצות דורשת יותר מידע תיאורטי – היא דורשת נוכחות, מבנה וכלים מעשיים. כך תובילו קבוצה בביטחון וביעילות כבר מהמפגש הבא.