דילוג לתוכן הראשי
שלומי סינגר

איך להחזיר קשב למשתתפים בזמן אמת בקבוצה

איך להחזיר קשב למשתתפים בלי להרים את הקול: כלים פשוטים למנחים, מורים ומטפלים לזיהוי ירידת אנרגיה, עצירה נכונה והחזרת הקבוצה לעבודה ממוקדת ובטוחה.

שלומי סינגר6 דקות קריאה

מבט שמתרוצץ בחדר, טלפונים שמופיעים על השולחן, שתיקה כבדה אחרי שאלה או שיחות צד שמתחילות להתגבר – אלה לא תמיד סימנים לכך שהתוכן שלכם לא טוב. לרוב הם סימן שהקבוצה זקוקה למעבר. השאלה איך להחזיר קשב למשתתפים אינה שאלה של משמעת או כריזמה בלבד, אלא של יכולת לקרוא את מה שקורה בחדר ולבחור פעולה קטנה ומדויקת בזמן הנכון.

מנחה שמנסה להילחם בירידת קשב באמצעות עוד הסברים, דיבור חזק יותר או דרישה כללית כמו "בואו נתרכז" בדרך כלל מעמיק את הניתוק. המשתתפים אינם צריכים גערה. הם צריכים להבין מה קורה עכשיו, למה זה רלוונטי להם ומה בדיוק נדרש מהם לעשות בדקות הקרובות.

לפני שמחזירים קשב, מזהים מה איבדנו

לא כל ירידת קשב נראית אותו דבר, ולכן גם לא נכון להגיב תמיד באותה טכניקה. לפעמים הקבוצה עייפה פיזית. לפעמים הנושא מורכב מדי, מופשט מדי או פשוט אינו מחובר מספיק למציאות של המשתתפים. במקרים אחרים הקצב מהיר, איטי או אחיד מדי. ויש גם רגעים שבהם הקשב יורד דווקא כי התעורר מתח, התנגדות או רגש שלא קיבלו מקום.

לפני שאתם מתערבים, עצרו לשתי שניות ושאלו את עצמכם: מה אני רואה בפועל? האם יש פיזור כללי, או שרק שני אנשים בשיחת צד? האם המשתתפים שקטים כי הם מעבדים, או כי הם ויתרו? האם אני ממשיך לדבר כבר זמן רב בלי שהקבוצה נדרשה לבחור, להתנסות או להגיב?

ההבחנה הזו משנה הכול. קבוצה שזקוקה להפסקת תנועה לא תרוויח מעוד שאלה פתוחה. קבוצה שמבולבלת לא תתאפס באמצעות משחק אנרגיה. וקבוצה שמתנגדת לא תחזור להיות נוכחת רק מפני שביקשתם ממנה להתרכז.

איך להחזיר קשב למשתתפים בלי לאבד את הקבוצה

הפעולה היעילה ביותר היא בדרך כלל לא "להחזיר את כולם לסדר", אלא לייצר התחלה חדשה בתוך אותו מפגש. זה יכול להיות מעבר ברור במשימה, שינוי בתנוחה, שאלה שמבקשת עמדה, או ניסוח מחודש של המטרה. המשתתפים צריכים להרגיש שהתרחש שינוי אמיתי, לא רק שהמנחה מבקש מהם להקשיב טוב יותר.

כדאי לשמור על שלושה עקרונות: לעצור את האוטומט, לתת כיוון ברור, ולבקש פעולה שאפשר לבצע מיד. למשל: "אני עוצר כאן לרגע. לפני שממשיכים, כל אחד יכתוב לעצמו דוגמה אחת מהשטח שבה הוא פוגש את זה." המשפט הזה עושה שלושה דברים: הוא מסמן מעבר, מצמצם את המשימה, ומחזיר את האחריות למשתתף.

חשוב גם לא למהר לפרש ירידת קשב ככישלון אישי. הנחיה היא עבודה עם מערכת חיה. גם תכנון מצוין פוגש יום עבודה עמוס, משתתפת שקיבלה הודעה מלחיצה, קבוצה שלא מכירה עדיין זו את זו או שעה שבה כולם כבר עייפים. היכולת שלכם להתאים את המפגש אינה סטייה מהתוכנית. היא חלק מהמקצועיות.

פעולות קצרות שעובדות בזמן אמת

עצירת מסגרת: לומר מה קורה בלי להאשים

כאשר האנרגיה מתפזרת, אפשר לקרוא למצב בשם באופן ענייני: "אני מרגיש שהקצב שלנו ירד קצת, ואני רוצה לעצור כדי שלא נמשיך על אוטומט." זה שונה מאוד מ"אתם לא איתי". הניסוח הראשון מזמין שותפות ומציג אתכם כאחראים על התהליך, לא כמי שנפגעו מהקבוצה.

לאחר העצירה, אל תחזרו מיד להרצאה. הגדירו פעולה קצרה: שאלה בזוגות, בחירה בין שתי אפשרויות, כתיבה של משפט אחד או סבב מהיר. המטרה אינה למלא זמן, אלא להחזיר נוכחות פעילה.

החלפת ערוץ: מדיבור לעשייה

אם דיברתם יותר מעשר דקות ברצף, ייתכן שהקבוצה אינה זקוקה לעוד הסבר אלא לעיבוד. בקשו מהמשתתפים לדרג רעיון על רצף, לבחור דוגמה שמתאימה להם, לנסח התנגדות אפשרית או לתרגל תגובה למקרה מהשטח.

גם בקבוצה טיפולית או רגישה אפשר לבצע מעבר כזה בעדינות. במקום לשאול שוב "מה אתם מרגישים?", אפשר לומר: "קחו חצי דקה ושימו לב מה קורה בגוף כשאתם שומעים את המשפט הזה. אחר כך נבדוק מי רוצה לשתף." הפעולה הקונקרטית נותנת עוגן ומקטינה את הלחץ לענות תשובה נכונה.

שינוי פיזי קטן

לפעמים הקשב לא אבד ברמת התוכן, אלא ברמת הגוף. הזמינו את המשתתפים לעמוד, לעבור לזוגות, לשנות מקום או אפילו להרים את הראש מהמחברת ולהביט סביב. אין צורך להפוך כל מפגש להפעלה. שינוי קצר של דקה או שתיים יכול להספיק.

ההתאמה תלויה בקבוצה. בהדרכה מקצועית אפשר לבקש מהמשתתפים לעמוד ליד משפט שמייצג את עמדתם. בקבוצת טיפול, שבה תנועה בחדר עלולה להיות חשופה מדי, עדיף להציע מתיחה, נשימה או מעבר לכתיבה אישית. הכלי צריך לשרת את תחושת הביטחון, לא רק את האנרגיה.

שאלה עם בחירה, לא שאלה רחבה מדי

השאלה "מה אתם חושבים?" עשויה להיות נכונה, אך לעיתים היא רחבה כל כך שאיש אינו נכנס דרכה. במקום זאת שאלו: "מה היה החלק המאתגר יותר במקרה הזה – הצבת הגבול או ההתמודדות עם התגובה אליו?" או: "מי מזהה כאן משהו שקורה אצלו בעבודה, ומי מזהה דווקא פער?"

שאלה טובה מחזירה קשב משום שהיא מייצרת החלטה. היא גם מאפשרת למשתתפים להבין מה נחשב רלוונטי בשלב הזה של המפגש.

שימוש בשתיקה מכוונת

לא כל שקט דורש הצלה. אחרי שאלה משמעותית, ספרו בלב חמש עד עשר שניות לפני שאתם ממלאים את החלל. למשתתפים רבים דרוש זמן כדי לעבור מהקשבה לתגובה, במיוחד אם מדובר בקבוצה חדשה, בנושא מקצועי מורכב או בשאלה אישית.

ההבדל הוא בין שתיקה שיש בה עיבוד לבין שתיקה שיש בה ניתוק. אם אתם מזהים מבטים נמנעים, גלילה בטלפון או התרחקות כללית, עברו למשימה מובנית יותר. אם יש מבטים חושבים, כתיבה או נשימה של הקבוצה, תנו לרגע להישאר.

משפטים שאפשר להשתמש בהם מיד

ברגעי פיזור, הניסוח שלכם משפיע לא פחות מהטכניקה. אפשר לומר: "בואו נאסוף את מה שהיה עד כאן למשפט אחד משלכם." אפשר גם: "אני מציע שנחליף רגע קצב – שתי דקות בזוגות ואז נחזור למליאה עם דוגמה אחת מכל זוג." כאשר אתם חשים בלבול, נסו: "נראה שהרעיון עדיין לא התיישב. אני מנסח אותו מחדש בדרך פשוטה יותר, ואז נבדוק אותו על מקרה אמיתי."

במצב של שיחות צד, פנו קודם לכלל הקבוצה ולא לאדם מסוים: "אני שומע שיש כמה שיחות במקביל. כנראה שיש פה משהו ששווה להכניס לחדר. מה עולה אצלכם?" אם השיחה נמשכת ומפריעה, אפשר להציב גבול שקט וברור: "אני רוצה שנקשיב עכשיו יחד, ואחזור אליכם בעוד רגע." גבול כזה אינו תוקפני, כל עוד הוא נאמר בלי ציניות ובלי חשיפה מיותרת של המשתתפים.

בנו מראש נקודות חזרה לקשב

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם ירידת קשב היא לא לנסות למנוע אותה לחלוטין, אלא לתכנן מראש נקודות של שינוי. בכל מפגש ארוך, הכניסו מעבר בין הקשבה, שיחה, כתיבה, עבודה בזוגות ויישום. לא חייבים להשתמש בכל האפשרויות, אך כדאי שהמבנה לא יישען על ערוץ אחד בלבד.

לפני המפגש, סמנו לעצמכם שלוש נקודות שבהן תוכלו לעצור ולבדוק את הקבוצה: אחרי הצגת רעיון מרכזי, לפני מעבר לנושא חדש, ולפני הסיום. הכינו לכל נקודה שאלה קצרה או משימה של שתי דקות. כך, כשהקשב יורד, לא תצטרכו לאלתר מתוך לחץ.

כדאי גם להבהיר כבר בתחילת המפגש מהי צורת ההשתתפות הרצויה. אם אתם מצפים למצלמות פתוחות, לכתיבה בצ'אט, לשאלות תוך כדי או לשמירה על טלפונים בצד, אמרו זאת בפשטות והסבירו למה. הסכמה קבוצתית מראש קלה יותר לאכיפה מאשר תיקון חוזר באמצע.

בסופו של דבר, קשב אינו דבר שמקבלים מהמשתתפים פעם אחת ושומרים בכוח. הוא נבנה מחדש שוב ושוב דרך קצב, בהירות, בחירה ותחושה שהזמן בחדר הזה באמת שייך גם להם. בפעם הבאה שאתם מזהים פיזור, אל תמהרו לדבר יותר. עצרו, תנו כיוון, ובקשו פעולה אחת קטנה שתאפשר לקבוצה לחזור להיות נוכחת.

למנחי קבוצות

רוצה לחשוב יחד על הקבוצה שלך?

אפשר ללמוד בקצב שלך בקורס הדיגיטלי, או לקבוע פגישת הדרכה אישית ולעבוד על מה שקורה אצלך בקבוצה.

לכל הפוסטים

6 דקות קריאה

איך להחזיר פוקוס לקבוצה בלי להרים את הקול

איך להחזיר פוקוס לקבוצה בזמן אמת: כלים קצרים למנחים, מורים ומטפלים לזיהוי פיזור, עצירה נכונה והחזרת הקשב למטרה המשותפת. בלי לאבד את הקשר והאווירה בחדר.

5 דקות קריאה

שבע שיטות להנעת משתתפים בלי ללחוץ על הקבוצה

שבע שיטות להנעת משתתפים למנחים, מורים ומטפלים: כלים מעשיים להגברת מעורבות, בחירה ואחריות בקבוצה כבר במפגש הבא, בלי לחץ מיותר ובלי משחקים מלאכותיים בכלל.

6 דקות קריאה

איך לעבוד עם קבוצה עייפה בלי לאבד קשב

איך לעבוד עם קבוצה עייפה בצורה מקצועית ומעשית: לזהות את מקור העייפות, לשנות קצב, להחזיר קשב ולשמור על נוכחות בלי להילחם בקבוצה.